מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יום שני הוא היום השני מצאת השבת.

בחלק ממדינות אירופה ועל-פי תקן ISO-8601, זהו היום הראשון בשבוע. בכל מדינות אירופה ואמריקה זהו היום הראשון בשבוע-העבודה.

שמו של היום מופיע לראשונה בסיפור בריאת העולם בתנ"ך (בראשית פרק א' פסוקים ו'-ח') כיום שבו נבראו השמיים :

	וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי-כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ, שָׁמָיִם; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי.
– בראשית, פרק א' פסוקים ו'-ח'

בתפילת שחרית של יום שני נהוג לקרוא בתורה בפרשת השבוע.

מקובל לקשר את יום שני עם הירח, ולכן הוא נקרא בשפות רבות "יום הירח". באמונות עממיות שונות, בעיקר באירופה, נחשב הירח לסמל הסכנה והמיסתורין, ולפיכך יום שני נחשב ליום "חסר-מזל". גם בקרב היהודים נחשב יום זה כיום "לא מוצלח" כיוון שעל יום זה לא נאמר "כי טוב" בספר בראשית, בסיפור בריאת העולם.

[עריכה] יום שני במדינת ישראל

בשבוע העבודה של הכנסת, נהוג להצביע על הצעות אי אמון בממשלה ביום שני.

[עריכה] ראו גם

• יום שני השחור