/ 
/ 
יום שישי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|
יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו.
בחלק ממדינות אירופה ובתקן ISO-8601, זהו היום החמישי בשבוע. בכל מדינות אירופה ואמריקה זהו היום האחרון בשבוע-העבודה (למעט עסקים שפועלים שישה ימים בשבוע).
באסלאם זהו יום המנוחה השבועי, והוא משמש ככזה במדינות מוסלמיות ברחבי העולם.
בקרב היהודים יום שישי מתאפיין בהכנות לשבת.
תוכן עניינים |
[עריכה] יום שישי ברחבי העולם
[עריכה] בישראל
במקומות עבודה רבים בישראל, הפועלים חמישה ימים בשבוע, יום שישי הוא יום מנוחה (בנוסף לשבת). במקומות עבודה הפועלים שישה ימים בשבוע, יום שישי הוא יום עבודה מקוצר. ביישובים מוסלמיים בישראל זהו יום מנוחה. המגמה לקבוע את יום שישי כיום מנוחה נוסף על שבת, החלה בישראל בשנות השבעים, ובשנות התשעים הפכה לנחלת הכלל. (למעט במקומות הפתוחים לציבור בימי שישי ושבת).
מאפיינים נוספים של יום שישי, הנובעים מהיותו ערב שבת:
- בחנויות המזון נמכרות חלות לשבת.
- העיתונים היומיים העיקריים, "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"הארץ", יוצאים בגיליונות גדולים מאוד יחסית לגיליונות של יתר ימי השבוע. "גלובס" והחינמונים היומיים אינם יוצאים לאור ביום זה.
[עריכה] יומה של ונוס
מקובל לקשר את יום שישי לאלה ונוס ולכוכב הלכת נוגה (ונוס), מכאן שמו בחלק מלשונות אירופה. בשפות הלטיניות הוא נובע מהשם הלטיני "דיאס ונריס" (Dies Veneris, יומה של ונוס). בצרפתית הוא נקרא vendredi, באיטלקית venerdì ובספרדית viernes.
בלשונות הגרמאניות שמו של יום שישי נגזר משמה של האלה הנורדית פריה. בגרמנית נקרא יום שישי Freitag, בשבדית ובדנית - fredag, ובהולנדית - vrijdag.
באנגלית השם Friday נובע מהצורה האנגלית העתיקה frigedæg, יומה של פריגה היא אלת האהבה והנישואין. שיוכה של ונוס ליום שישי הפך אותו בספרות ליום "רומנטי", כשמבקש צ'וסר, גדול משוררי אנגליה במאה ה-14, לתאר את אהבתו של גיבורו ארקיטה בוחר אף הוא ביום השישי כיום שבו מגיעה סערת הנפש של האוהב לשיאה:
 |
ארקיטה ששבע מלטייל וכבר זימר רונדל בעליצות |
 |
| – סיפורי קנטרברי, סיפורו של האביר, תרגום שמעון זנדבנק | ||
בפורטוגזית Sexta-feira פירושו "יום-החג השישי" (כי הימים בפורטוגזית נקראים על שם ימי שבוע הפסחא), וזהו פירוש השם גם בחלק מלשונות המזרח הקרוב, כמו העברית. ביוונית נקרא היום Παρασκευή (פָּארָסְקֶוִוי, שפירושו "הכנה"; שם זה משמש גם בגאורגית - პარასკევი).
בערבית יום שישי הוא חריג. השם יום אלג'ומעה (يوم الجمعة) אין פירושו "יום שישי" כבשאר ימי השבוע (למעט השבת) אלא יום ההתאספות (לתפילה).
ברוסית השם הוא Пятница (פיאטניצה) - "חמישי".
בהינדי ובסנסקריט השם הוא שוקראוור, על שם שוקרא, שמו ההודי של הכוכב ונוס.
הקוויקרים נמנעים מלקרוא ליום שישי בשמו הפגאני ומכנים אותו "יום שישי" (Sixth Day).
[עריכה] יום שישי בדתות השונות
[עריכה] ביהדות
שמו של היום מופיע לראשונה בסיפור בריאת העולם בתנ"ך (בראשית פרק א' פסוקים כ"ד-ל"א) כיום שבו נבראו בעלי החיים שוכני היבשה והאדם.
|
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ, לְמִינָהּ; וַיְהִי-כֵן. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ. וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם. וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ. כט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע: לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה. וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה; וַיְהִי-כֵן. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁשִּׁי. | |
| – בראשית, פרק א' פסוקים כ"ד-ל"א | ||
[עריכה] בנצרות
עבור הנוצרים, על-פי הברית החדשה, זהו היום שבו נצלב ישו. אצל הנוצרים הקתולים מקובל לציין את היום במנהג אֵבֶל כלשהו. רוב הקתולים, לפיכך, נמנעים מאכילת בשר ביום שישי.
[עריכה] באיסלאם
עבור המוסלמים זהו היום המקודש בשבוע (על-פי הקוראן, סורה 62, פסוק 9), יום שבו מתנהלת תפילה המונית במסגדים הכוללת דרשה. לפיכך הוא מכונה בערבית "יום אל-ג'ומעה", כלומר "יום ההתכנסות" או "יום הקהל".
|
המאמינים, כאשר יקרא לתפילה ב"יום הקהל" ואצתם אל זכר אלוהים, וזנחתם את המשא ומתן, זה טוב לכם אם יודעים אתם | |
| – הקוראן, סורת הקהל (62) פסוק ט' ,תרגום יואל ריבלין | ||
ברוב מדינות האיסלאם זהו היום האחרון בשבוע.
[עריכה] ראו גם
| ימי השבוע | ||
|---|---|---|
|
