/ 
/ 
הלוח היוליאני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: חסר הסבר בסיסי על מבנה הלוח. ישר קופצים לשנה מעוברת ולמעבר ללוח גרגוריאני. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
לוח השנה היוליאני הוא גרסה מוקדמת של לוח השנה המקובל כעת ברוב העולם. הלוח היוליאני קרוי על שמו של יוליוס קיסר שהנהיג אותו ברחבי האימפריה הרומית בשנת 45 לפני ספירת הנוצרים, במקומו של לוח השנה הרומי הירחי. כיום משתמשים ברוב ארצות העולם בלוח הגרגוריאני שהוא גרסה מתוקנת של הלוח היוליאני.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה הלוח
יוליוס קיסר היה הראשון שקבע את אורך השנה כ-365 ימים, במקום 355 ימים בשנה שהונהגו בלוח השנה הרומי הירחי. את מבנה לוח השנה שהנהיג יוליוס קיסר הוא הפיץ בכל רחבי האימפריה.
[עריכה] שנה מעוברת
יוליוס קיסר קבע שכל שנה רביעית היא שנה מעוברת (בת 366 ימים). אך מכיוון שהרומים נהגו לספור ספירה כוללת (כלומר, הם ספרו גם את השנה המעוברת הקודמת במניין ארבעת השנים), חלה טעות בקביעת השנים המעוברות הראשונות, שהיו במרווח של שלוש שנים בלבד. בשנת 8 לפנה"ס (או בשנת 12 לפנה"ס לפי דעה אחת), לאחר שנוצר עודף של שלוש שנים מעוברות, קבע אוגוסטוס קיסר תקופת הפסקה של מספר שנים בעיבור, והחל משנת 4 (או משנת 8 - ישנן חילוקי דעות בנושא) כלל ארבע השנים התקיים ללא טעות. מאז, כלל ארבע השנים התקיים ללא טעות. עד היום אין וודאות גמורה, אולם מוסכם על כולם, שלכל המאוחר משנת 8 לספירה ואילך, שנה מעוברת היא שנה שמספרה מתחלק ב-4. להלן התפתחות המחקר בנושא זה:
| חוקר / מחקר | שנת מחקר | שנים מעוברות לפני הספירה כל שנה שלישית |
שנים מעוברות לאחר הספירה כל שנה רביעית |
שנה משוערת בה נעשתה הרפורמה של אוגוסטוס קיסר |
|---|---|---|---|---|
| יוזף יוסטוס סקליגר Joseph Scaliger | 1583 | 42, 39, 36, 33, 30, 27, 24, 21, 18, 15, 12, 9 | 8, 12 וכך הלאה כל 4 שנים | 8 לפנה"ס |
| יוהנס קפלר | 1614 | 43, 40, 37, 34, 31, 28, 25, 22, 19, 16, 13, 10 | 8, 12 וכך הלאה כל 4 שנים | 8 לפנה"ס |
| מצט Matzat | 1883 | 44, 41, 38, 35, 32, 29, 26, 23, 20, 17, 14, 11 | 4, 8, 12 וכך הלאה כל 4 שנים | 8 לפנה"ס |
| רדקה Radke | שנות ה-60 של המאה ה-20 | 45, 42, 39, 36, 33, 30, 27, 24, 21, 18, 15, 12 | 4, 8, 12 וכך הלאה כל 4 שנים | 12 לפנה"ס |
| מחקר חדש | 1999 | 44, 41, 38, 35, 32, 29, 26, 23, 20, 17, 14, 11, 8 | 4, 8, 12 וכך הלאה כל 4 שנים | 8 לפנה"ס |
המחקר האחרון, משנת 1999, מבוסס על פפירוס מצרי, ובו רישום תנועת כוכבי הלכת באותה תקופה, ולכן נחשב למחקר האמין ביותר.
אורך השנה הממוצע הוא, אם כן, 365.25 ימים (365 ימים ו-6 שעות). בפועל, משכו הממוצע של סיבוב כדור הארץ סביב השמש (המכונה באסטרונומיה "שנה טרופית") הוא 365.24219 ימים (או: 365 ימים, 5 שעות, 49 דקות ו-3 שניות בקירוב - בנתון זה חלים מדי פעם שינויים קלים עקב השתנות מהירות הסיבוב של כדור הארץ). הלוח הגרגוריאני נותן קירוב טוב יותר - אורך השנה הממוצעת בו הוא 365.2425 ימים. זאת משום שבניגוד ללוח היוליאני, שנים שמספרן מתחלק ב-100 ואינו מתחלק ב-400 אינן מעוברות. לפיכך הוא מאפשר מעקב טוב יותר אחר עונות השנה.
[עריכה] המעבר מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני
המעבר מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני נעשה במועדים שונים במדינות שונות:
- באיטליה, צרפת, ספרד, פורטוגל ופולין - אחרי יום חמישי ה-4 באוקטובר 1582, בא יום שישי ה-15 באוקטובר.
- בבריטניה ובמושבותיה - אחרי יום רביעי ה-2 בספטמבר 1752, בא יום חמישי ה-14 בספטמבר 1752.
- ברוסיה (ברית-המועצות) - אחרי יום רביעי ה-31 בינואר 1918, בא יום חמישי ה-14 בפברואר 1918. הלוח הישן ממשיך לשמש לקביעת מועדים דתיים.
הלוח היוליאני משמש היום חלק מהכנסיות הנוצריות האורתודוקסיות לשם קביעת מועדי החגים (הכנסייה הפרבוסלאבית, הכנסייה הקופטית, הכנסייה הארמנית ועוד). הכנסייה היוונית-אורתודוקסית סירבה לאמץ את הלוח הגרגוריאני, אולם תחת זאת אימצה ב-1924 לוח שנה דומה מאוד, שצפוי להיות מתואם לחלוטין עם הלוח הגרגוריאני עד שנת 2800.
[עריכה] הפער בין הלוח הגרגוריאני ללוח היוליאני
בין השנים 1900 ל-2100 יש פער קבוע של 13 יום בין הלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני, כך שחג המולד בכנסייה הפרבוסלאבית נחוג ב-7 בינואר, שהוא ה-25 בדצמבר על-פי הלוח היוליאני.
- בשנים 1582 עד 1700 פיגר הלוח היוליאני ב-10 ימים אחרי הלוח הגרגוריאני.
- בשנים 1700 עד 1800 - פיגור של 11 ימים.
- בשנים 1800 עד 1900 - פיגור של 12 ימים.
- בשנים 1900 עד 2100 - פיגור של 13 ימים.
הפיגור של הלוח היוליאני גדל ביום ב-1 במרץ של שנה שמספרה מתחלק במאה (אך לא ב-400), משום שבשנה כזו ה-1 במרץ של הלוח הגרגוריאני הוא ה-29 בפברואר של הלוח היוליאני.
[עריכה] ציון תאריכים היסטוריים
ללוח היוליאני יש חשיבות עצומה בציון תאריכים היסטוריים. מקובל שכל התאריכים עד ה-4 באוקטובר 1582 (מועד תחילת המעבר ללוח הגרגוריאני) ניתנים על-פי הלוח היוליאני. למעשה, גם תאריכים שקדמו לשנת 45 לפנה"ס מקובל לרשום על-פי הלוח היוליאני, אף על פי שהלוח עדיין לא נהג אז. הדבר נעשה באמצעות "תרגום" הלוחות השונים ששימשו לפני שנת 45 לפנה"ס לשיטת הלוח היוליאני.
כיוון שבארצות שונות התקבל הלוח הגרגוריאני בתאריכים שונים, עשוי להיות בלבול בציון תאריכים מסוף המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-18. כשמציינים תאריכים בתקופה זו (בעיקר בין 1582 ל-1752, שנת קבלת הלוח הגרגוריאני בכל הארצות הפרוטסטנטיות) חשוב לציין על-פי איזה לוח ניתן התאריך. בהיסטוריה הרוסית מצוינים כל התאריכים עד 1918 על-פי הלוח היוליאני. זו הסיבה לכך שהמהפכה הקומוניסטית ברוסיה נקראת "מהפכת אוקטובר" אף על פי שנחגגה בברית-המועצות בתחילת חודש נובמבר.
[עריכה] חודשי השנה בלוח היוליאני
שמות החודשים המובאים להלן הם השמות המקובלים היום בעברית בישראל, והם מבוססים על שמות החודשים הנהוגים בגרמנית. ברוב השפות האירופיות שמות החודשים הם גלגול של השמות הלטיניים העתיקים, אם כי בדרך כלל חלו בהם שינויים פונטיים משמעותיים. בחלק מארצות ערב נהוגים שמות בבליים-ארמיים עתיקים, הדומים מאוד לשמות החודשים בלוח העברי. ככל הנראה שמות אלה ניתנו לחודשים בלוח היוליאני בידי נוצרים דוברי ארמית, ועברו לשפה הערבית לאחר הכיבוש המוסלמי.
- ינואר
- החודש הראשון, קרוי על שם האל הרומאי יאנוס, אל הדלתות והשערים. למרות היותם החודשים הראשונים בשנה, ינואר ופברואר היו האחרונים שנוספו ללוח השנה, מכיוון שהרומאים נהגו להתייחס לתקופת החורף כתקופה ללא חודשים. בחודש ינואר 31 ימים.
- פברואר
- החודש השני, קרוי על שם האל הרומי פברואוס, אל הטוהר. בחודש פברואר 28 ימים, ובשנה מעוברת 29 ימים. בלוח היוליאני כל שנה המתחלקת ב-4 הייתה שנה מעוברת. בלוח הגרגוריאני כללי עיבור השנה מורכבים יותר (ראו פירוט בסעיף שנה מעוברת).
- מרץ
- החודש השלישי, קרוי על שם האל הרומאי מרס, אל המלחמה. בחודש מרץ 31 ימים. בתקופות שונות נחשב מרץ לחודש הראשון בשנה, ומכאן שמות החודשים ספטמבר-דצמבר (ראו להלן).
- אפריל
- הוא החודש הרביעי, שמו נובע מהמלה הלטינית aperire, שפירושה "לפתוח", משום שבחודש זה מתחילה פריחת האביב. בחודש אפריל 30 ימים.
- יולי
- החודש השביעי, קרוי "יולי" על שמו של יוליוס קיסר. בחודש יולי 31 ימים. לפניו כינו הרומאים את החודש: "קווינטיליס" (כלומר "החודש החמישי", כיוון שנהגו למנות את החודשים ממרץ).
- אוגוסט
- החודש השמיני, קרוי על שמו של הקיסר אוגוסטוס אוקטביאנוס. מלכתחילה נקרא החודש "סקסטיליס" ("החודש השישי" ממרץ). אוגוסטוס, ששלט אחרי יוליוס קיסר, קרא לחודש על שמו. בחודש אוגוסט 31 ימים.
- ספטמבר
- החודש התשיעי, שמו נובע מהמלה הלטינית septem, שפירושה "שבע", משום שהוא היה החודש השביעי בלוח עד להוספתם של ינואר ופברואר בתחילת השנה. בחודש ספטמבר 30 ימים.
- אוקטובר
- החודש העשירי, שמו נובע מהמלה הלטינית octo, שפירושה "שמונה", משום שהוא היה החודש השמיני בלוח עד להוספתם של ינואר ופברואר. בחודש אוקטובר 31 ימים.
- נובמבר
- החודש האחד-עשר, שמו נובע מהמלה הלטינית novem, שפירושה "תשע", משום שהוא היה החודש התשיעי בלוח עד להוספתם של ינואר ופברואר. בחודש נובמבר 30 ימים.
- דצמבר
- החודש השנים-עשר (האחרון), שמו נובע מהמלה הלטינית decem, שפירושה "עשר", משום שהוא היה החודש העשירי בלוח עד להוספתם של ינואר ופברואר. בחודש דצמבר 31 ימים.
| חודשי השנה | ||
|---|---|---|
|
